קניית וילונות לחדרי ילדים

אפשר להגיד שאני שונא לעשות קניות. לא משנה מה אני צריך לקנות אני שונא את הפעולה הזאת. לפני כמה ימים אני, אשתי ושני הבנים שלנו יצאנו למסע קניות כאשר מטרתנו – לעצב את חדרם של הילדים: אביב ולידור. לידור אוהב כדורגל, כדורסל ומה שביניהם ואביב לעומתו אוהב אמנות. שני הילדים מאוד שונים זה מזה וכך גם הטעם שלהם. רצינו לקנות להם וילונות חדשים אז הלכנו לחנות שמוכרת וילונות לחדרי ילדים, לידור רצה וילונות עם הדפסים של כדורים ואביב כמובן רצה וילונות שהיה עליהם ציורים בהשראת ואן גוך. השניים התחילו להתווכח בחנות, כל הסיטואציה הייתה מאוד לא נעימה, היא רק הזכירה למה אני כל כך סולד מעניין הקניות. אשתי ניסתה למצוא וילון ששניהם יאהבו אבל לידור ואביב התעקשו כל אחד על וילונו. בסוף אני אמרתי להם שאם אחד מהם יקבע איזה וילון יהיה בחדר, השני יקבע איזה אהיל יהיה על המנורה. לאחר דיון קצר אביב אמר שהוא מעדיף לבחור את האהיל כי זהו פרט יותר דומיננטי בחדר. הלכנו לאזור בחנות שישנם אהילים לחדרי ילדים ואביב מצא אהיל שהוא אהב. חזרנו הביתה, תלינו את הוילון החדש ואת האהיל, כולם היו מבסוטים ואני בעיקר שמחתי שכל סיפור השופינג הסתיים ושכולנו יכולים לחזור לחיינו.